תהליכי ולוחות זמני הגבייה

• פתיחת הליכים: התהליך מתחיל במשלוח הודעת חוב (כ-15 יום לאחר שהחוב הפך לסופי), ולאחריה דרישת תשלום מיידי והתראה נוספת בדואר רשום.

• ביצוע עיקולים: במידה והחוב לא מוסדר, התאגיד יכול לשקול עיקולים שמונה ימים לאחר מסירת ההתראה השנייה. עיקול אצל צד ג' מוגבל לגובה החוב בלבד, ועיקול מיטלטלין מחייב אזהרה מוקדמת (עיקול ברישום).

• שקידה ראויה: התאגיד יפעל ברצף ובמרווחי זמן סבירים; לא יעלה על חצי שנה בין הודעה לדרישת תשלום, ולא יותר משנה בין דרישה לביצוע עיקול.

עקרונות משפטיים ומגבלות


• התיישנות ושיהוי: תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום שהחוב הפך לסופי ללא הליכי גבייה. ככלל, אין להשתהות בגבייה מעבר ל-3 שנים, כדי לא לפגוע ביכולת הצרכן להתגונן.

• גבייה פסיבית: התאגיד יכול לנקוט ב"גבייה פסיבית" (כמו התניית אישור לטאבו בתשלום חוב), אך עליו ליידע את הצרכן על קיום החוב לפחות אחת לשנתיים.

• מידתיות ושקיפות: לפני נקיטת הליכים, יש לשקול את נחיצותם ומידתיותם בהתאם לגובה החוב ומצב הצרכן.

הקפאה וחלופות


• הקפאת הליכים: ניתן להקפיא הליכים במקרים חריגים של מצב כלכלי או בריאותי קשה, מוות או קושי באיתור החייב, בכפוף לבחינה תקופתית מדי שנתיים.

• חלופות משפטיות: אם הגבייה המנהלית אינה צולחת, התאגיד רשאי לפנות למסלול של תובענה אזרחית בבית משפט או להליכי הוצאה לפועל.